נבחרת פלשתינה הראשונה

בהוראה מלונדון מנע שלטון המנדט הבריטי מנבחרת ארץ ישראל להירשם לאליפות העולם שהתקיימה באורוגוואי בשנת 1930. האנגלים הקימו את נבחרת פלשתינה, שיצאה למצרים ב-1930

אשר גולדברג 

לאחר קבלת ארץ ישראל לפיפ"א בשנת 1929, ביקשו ראשי ההתאחדות לכדורגל להירשם לאליפות העולם הראשונה, שהיתה אמורה להתקיים באורוגוואי בשנת 1930. בהוראה מלונדון, לא אישרו שלטונות המנדט את הקמת הנבחרת בפלשתינה ואת השתתפותה במשחקים באורוגוואי. גם נבחרת אנגליה לא נטלה חלק במשחקי אליפות זו.

בחודש אפריל בשנת 1930, ביקרה בארץ ישראל נבחרת קהיר, כשקודם לכן הגיעה לביקור נבחרת הסטודנטים שלה. המצרים חפשו נבחרת מקומית חזקה כדי שתגיע לסיור משחקים בקהיר ובאלכסנדריה. האנגלים, מצידם, ביקשו לשלוח נבחרת שתורכב מ-17 שחקנים - תשעה בריטים ושמונה שחקנים מהקבוצות העבריות.

נבחרת הפועל ארץ ישראל, שהתכוננה להשתתף במשחקי הכדורגל באולימפיאדת הפועלים בוינה,  ויתרה על השתתפות שחקניה במסע לקהיר. ראשי משלחת פלשתין למצרים: א. תבורי והאנגלי - פרסי ספיד, בחרו למשחקים בקהיר תשעה אנגלים, שישה יהודים וערבי אחד - זו היתה נבחרת ארץ ישראל הראשונה.

פרסי ספיד בחר בתלבושת של נבחרת אנגליה - חולצות לבנות ומכנסים שחורים, לתלבושת נבחרת פלשתין, אך במקום סמל שלושת האריות שעל החולצות הבריטיות, האות P  (שסימלה את המילה פלשתינה) עיטרה את חולצות הנבחרת. ארבעה שחקנים נבחרו ממכבי תל אביב: אברהם רזניק, אמרה יעקובי, חיים דליצקי, ומנחם חרש. ממכבי אבשלום פ"ת הוזמן שמעון רטנר (לומיק) ומחשמונאים ירושלים נבחר עקיבא צוובנר (דוצי). רוב השחקנים האנגלים היו שחקניה של קבוצת המשטרה הבריטית מירושלים. הנבחרת התאמנה במשך שבועיים וקיימה חמישה משחקי גיבוש נגד קבוצות אנגליות, אותן ניצחה בקלות.

נבחרת פלשתינה יצאה למצרים ברכבת מתל אביב, דרך קנטרה, לקהיר. לבקשת השחקנים הישראלים התקיים סיור בפירמידות ושייט על הנילוס. האימונים התקיימו במתקן של הצבא הבריטי, והמשחק נגד נבחרת קהיר עורר עניין רב. קהל עצום, שכלל את אנשי בית המלוכה המצרי, קציני צבא בריטיים וסקרנים רבים, התאכזב מרמת משחקם של האורחים מפלשתינה, שהובסו על ידי קהיר בתוצאה 5:0. שחקני נבחרת פלשתינה המשיכו מבירת מצרים לאלכסנדריה, גם שם נרשם  להם הפסד, אולם הפעם רק בתוצאה של 2:0.

המשחק השלישי התקיים בקהיר נגד נבחרת הצבא הבריטי במזרח התיכון. ההרכב הצבאי היוקרתי כלל לא פחות משישה שחקני נבחרת אנגליה. הצבא הבריטי הביס בקלות את נבחרת פלשתינה בתוצאה 2:5, כששמעון רטנר (לומק) וחיים דליצקי כבשו את שני שערי הכבוד. במסיבת סיום הביקור במצרים הבטיחו ראשי ההתאחדות לכדורגל במצרים לקיים סיור משחקים בירושלים ובתל אביב.

לאחר החזרה לתל אביב לא הוקמה שוב נבחרת נוספת של פלשתינה. ראשי ההתאחדות לכדורגל ביקשו להקים נבחרת עברית שתהיה על טהרת השחקנים היהודים, חברי המועדונים העבריים. מכאן נפתחו למעשה ההכנות למשחקי אליפות העולם של 1934 באיטליה, שהחלו ברישום נבחרת ארץ ישראל למשחקים המוקדמים.

השחקנים היהודים שהשתתפו במסע  למצרים  בשנת 1930:

שמעון רטנר (לומק) שיחק בצעירותו בהכח וינה, עד לשנת 1920 - השנה בה עלה לארץ ישראל. הוא הצטרף למכבי תל אביב, בשורותיה שימש כמאמן שחקן. לומק נחשב לכדורגלן הטוב ביותר בארץ ישראל בשנות ה-20. הוא זה שהניח את יסודות המשחק במכבי תל אביב. לימים הוזמן רטנר כשחקן אורח למסעות לאמריקה של מכבי הגיבור חיפה ושל מכבי חשמונאי ירושלים למצרים. לומק השתתף במסעה של מכבי ת"א לאוסטריה, צ'כוסלבקיה ופולין. אחרי מכבי תל אביב עבר למכבי פתח תקווה, וכשפרש אימן את קבוצת הפועל פתח תקווה וקבוצות מכבי תל אביב.

חיים דליצקי החל לשחק במכבי תל אביב בשנות העשרים ולאחר מכן עבר להפועל תל אביב. הוא שיחק בעמדות הקיצוני הימני והשמאלי, ונחשב לאחד השחקנים המהירים ביותר בכדורגל של אותה התקופה. מהירותו זיכתה אותו בכינוי "סטודיבייקר", על שם המכונית היוקרתית של התקופה.

אברהם רזניק החל לשחק במכבי תל אביב בסוף שנות העשרים בעמדת המגן הימני. רזניק נחשב למגן הימני הטוב ביותר בארץ ישראל בשנות השלושים. הוא שיחק במוקדמות אליפות העולם 1934 נגד נבחרת מצרים, וב-1938 במוקדמות נגד יוון. רזניק היה הקפטן הראשון של נבחרת ארץ ישראל. בשנת 1939 הפליג עם מכבי תל אביב לאוסטרליה ובמהלך המסע חתם בקבוצה מסידני ולא שב עוד לישראל.

עקיבא צוובנר (דוצי) היה שחקנה של מכבי חשמונאים ירושלים מאמצע שנות העשרים ועד לאמצע שנות ה-30. דוצי נחשב לאחד השחקנים הגדולים ביותר בתולדות ארץ ישראל. הוא היה שחקן התקפה, ששילב יצירתיות במשחק הקבוצתי, ונחשב לאחד הבועטים הגדולים בבעיטות עונשין  מ-11 מטרים.

מנחם חרש החל לשחק כדורגל בשנות העשרים בראשון לציון, משם עבר למכבי תל אביב. חרש היה חלוץ מהיר, ששילב מהירות וכוח פריצה לכיבוש שערים רבים.

אמרה יעקובי עלה לארץ ישראל בשנות העשרים מהונגריה והחל לשחק בשורות הפועל חיפה. בהמשך עבר למכבי תל אביב, בשורותיה שיחק כחלוץ. בשנת 1936 הצטרף לבריגאדה הבינלאומית ויצא להילחם במלחמת האזרחים בספרד. יעקובי נפצע קשה בקרבות ואושפז בבית חולים במדריד, שם נפטר ב-20  בפברואר 1937. מקום קבורתו לא נודע, כיוון שהגנרל פרנקו הורה להשמיד כל זכר לנופלים הרפובליקנים.