נדמה שאם יש משהו שיוכל להאפיל על העפלה היסטורית של קבוצה בבעלות אוהדים, כמו הפועל קטמון ירושלים, לליגה מקצוענית בסיום העונה, זו תהיה העפלתה היותר בטוחה של קבוצת הנוער לליגה השנייה, בתום שנתיים בלבד של פעילות.
הסיפור המופלא של קבוצת הנוער של הפועל קטמון ירושלים, שמוליכה את הטבלה בהפרש של 9 נקודות, כאשר נותרו 6 משחקים לסיום העונה בליגה הארצית מחוז דרום, הוא סיפורו של מאמנה, נחום תא שמע.
בשנות ה-70 היה נחום תא שמע אחד מעמודי התווך של הפועל ירושלים הגדולה, זו שעלתה לשני גמרי גביע רצופים וזכתה בתואר היחיד בתולדותיה ב-1973, בגמר מול האלופה הכח, כאשר תא שמע עצמו כובש את אחד השערים. הוא עצמו שיחק בנבחרת ישראל בשני משחקים, ולאחר מספר שנים כמאמן בליגות נמוכות או מחלקות נוער, הוא זז הצידה. לפני מספר שנים קיבל קריאה לשוב ולאמן, בקבוצת הנוער של בית"ר גבעת זאב בליגה המחוזית.
תא שמע, עובד חברת החשמל שהשנה יהיה בן 60, לקח את העובדה כמו שהוא יודע: בפדנטיות, במקצועיות, באבהיות. הקבוצה סיימה במקום הראשון והעפילה לליגה השלישית. בעונה השנייה שוב הוליך את גבעת זאב לפסגה, אלא שאז ויתרה הקבוצה על נסיעה לאילת בגלל מצוקה תקציבית, שחקנים הועלו לקבוצה הבוגרת שמשחקת בליגה ב', ותא שמע החליט לעזוב את הקבוצה, כשהיא במקום הראשון בליגה, וזאת שבעה מחזורים לסיום.
בשלב הזה החל לקבל איתותים מהפועל קטמון. עוד קודם לכן היה תא שמע בין שחקני העבר של הפועל ירושלים שתמך במיזם האוהדים של הפועל קטמון על שני גלגוליו – פעם כתוצאה משותפות עם הפועל מבשרת ציון ופעם שנייה כאגודה חדשה לחלוטין שהחלה דרכה בליגה ג'.
תא שמע לקח את האתגר החדש בשתי ידיים: הוא השתמש בבוגרי קבוצת הנערים של המועדון, בפליטים מהפועל ובית"ר ירושלים ומילדי שכונת הקטמונים, בה מתאמנת ומשחקת הקבוצה לסירוגין. הקבוצה בהדרכתו עלתה לליגה השלישית בעונה הראשונה ובעונתה השנייה נמצאת על סף העליה לליגה הלאומית. במאזנה 2 הפסדים בודדים מאז שקמה, ובשבת הקרובה תארח את מוליכת ליגת העל, מכבי חיפה, למשחק גביע במסגרת סיבוב ד'. שוערה, מאור בן יעקב, יוצא בית"ר ירושלים, כבר עמד בשער הקבוצה הבוגרת ועצר פנדל קריטי במשחק החוץ שלה בשכונת התקווה מול הפועל כפר שלם.
לקבוצה אין באמת בית. את מכבי חיפה היא תארח במגרש הסינתטי בבית גן, מעוזה של בית"ר ירושלים. תא שמע: "זה ממש קשה. בעיר הזו אין מגרשי אימון לאזרחים סתם, אז לעוד קבוצה? התנאים מאוד קשים. אין לנו חדרי הלבשה, קשה לקיים אסיפות וצריך לקיים במקום זאת שיחות אישיות עם שחקנים".
תא שמע הוא הכל בקבוצה: מאמן, מנהל, סקאוט, מעסה, איש משק. הוא דואג להסעות, הוא דואג לשחקנים, הוא תומך בשחקנים, הוא רואה קבוצות יריבות ואם לא הוא, מופעלת המשפחה לצידו. הוא לא בוחל בדבר ורק לפעמים עוצר ושואל את עצמו אם אין בכך פחיתות כבוד, נזכר במטרה, וממשיך הלאה: "זו היחודיות שלי. אומרים לי שאני הבזבוז של הכדורגל הישראלי. אני עונה: 'זה הכיף שלי לאמן את הנוער ולקדם אותו'. אני עושה את זה בשמחה ובסיפוק רב מאוד".
בקבוצה יש שלושה שחקנים המתגוררים אם לא בעיר העתיקה, אז לצידיה, מאחרי החומות או בכפר סילוואן. מוסא סלים מתגורר ברובע המוסלמי, לא דובר עברית. הוא כנראה הכדורגלן הראשון מאז מאסימו בוניני מסן מרינו, שהגיע לשחק ביובנטוס, שגדל וסביבו חומה. מחמוד שריף, המתורגמן שלו, הגיע לקטמון מהליגה הפלשתינאית, ואילו שאדי קטנשו הוא נוצרי-ארמני.
לעיתים הסגר בתקופת הרמדאן או הפרות סדר שונות מותירים אותם בבתים, לפעמים עוצרים אותם שוטרי מג"ב בדרך לאימון כשהם נושאים את תיקי האימון השחורים של המועדון, ומתבצע עליהם חיפוש. היו ימים שהשחקנים היו עולים מהואדי או משער שכם באופניים, שם היה מחכה להם תא שמע ולוקח אותם לאימון, לפעמים הוא מזמין אותם לארוחה בביתו. כסף לאוטובוסים או לצרכים שונים – אין איתם.
העלייה הצפויה של קטמון לליגה השנייה והירידה הכמעט ודאית של הפועל ירושלים מליגת העל, תפגיש בין הקבוצות בעונה הבאה גם בנוער. וכאן, הסיפור כבר יותר מורכב. מחלקת נוער שהולכת ומתפתחת וכוללת גם קבוצת נערים שנמצאת במקום השני, קבוצת ילדים סבירה בהחלט, וקבוצת ילדות הממוקמת במקום השני וכבר ניצחה את אס"א ת"א בסיבוב הראשון, היא טלטלה בעיר שידעה עד היום שני מועדונים בלבד – בית"ר והפועל ירושלים. תא שמע בטוח: "בסוף יהיה איחוד. השאלה מתי ואיך"