נחום סטלמך - האיש והאגדה

 

 

בסוף השבוע הסתיימה ההרשמה לבקשות קבלת מלגה על שם נחום סטלמך ז"ל לעונת 2010/11. עשרות שחקנים ושחקניות הגישו בקשה לקבלת המלגה על שם שחקן הכדורגל האגדי, ולקראת בחירת השחקנים שיזכו במלגה, החלטנו לספר לכם מי האיש אשר על שמו היא קרויה.

 

נחום סטלמך נולד בקיץ 1936 והתגורר עם משפחתו בפתח תקווה. בגיל 12 החל לשחק בהפועל פתח תקווה במגרשה ההיסטורי, שהיה ברחוב אברבנל בעיר. כאשר שיחק סטלמך בקבוצת הנוער הפתח תקוואית שיחקו בקבוצה בועז קופמן, ג'רי חלדי ומנחם אשכנזי, אשר לימים הפך לבכיר שופטי הכדורגל בישראל ושופט בינלאומי.

 

עוד בהיותו בן 15 וחצי, בינואר 1952, העלה מאמן הפועל פתח תקווה דאז - מוסטה פוליאקוב, את סטלמך לקבוצה הבוגרת. הופעת הבכורה שלו היתה במפגש גביע נגד הפועל בלפוריה, וביוני של אותה שנה קיים את משחק הבכורה שלו בליגה נגד מכבי חיפה. באותה עונה כבש סטלמך את שערו הראשון בליגה במשחק נגד הפועל רמת גן.

 

עונת 1954/5 היתה שנה היסטורית להפועל פתח תקווה, אשר מאמנה באותה עת היה משה וארון. הקבוצה זכתה בתואר האליפות של מדינת ישראל והיתה הראשונה שהפקיעה כתר זה, שמאז 1934 עבר לסירוגין בין שתי הקבוצות התל אביביות - מכבי והפועל. לצידו של סטלמך באותה עונה ובאותו משחק שיחקו שחקנים ששמם נחרט על דפי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי: יעקב ויסוקר, אורי קרני, ג'רי חלדי, מולא סגל, אשר זליקוביץ', בועז קופמן והמאמן שהיה גם שחקן - משה וארון. סטלמך כבש באותה עונה 27 שערים, שרובם הובקעו בנגיחות ראש מלהיבות. נגיחות אלה זיכו אותו בכינוי "ראש הזהב".

 

הופעת הבכורה של נחום סטלמך במדי נבחרת ישראל היתה ביולי 1956 במוסקבה, אז הפסידה ישראל לרוסיה בתוצאה 5:0. באותו חודש הגיעו 70 אלף צופים למשחק הגומלין באצטדיון רמת גן. ישראל פיגרה 1:0 ובדקה ה-66 כבש סטלמך בנגיחה לשערו של השוער הרוסי האגדי, לב יאשין, וקבע תוצאת תיקו זמנית. בסיום ניצחה רוסיה 1:2, אולם שערו של סטלמך הפך לשער היסטורי מפני שהיה השער הראשון שכבשה נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן.

 

בקיץ 1957 צוין בהיסטוריה של הפועל פתח תקווה דף נוסף - הקבוצה זכתה לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה לאחר ניצחון 1:2 בגמר על מכבי יפו. שער הניצחון נכבש מנגיחה של סטלמך וכעבור שלושה ימים הוצב הגביע באולם השמחות 'גיל' בטקס נישואיו עם נירה. סטלמך, לבוש בחולצה מספר 8 הן של קבוצתו והן של נבחרת ישראל, הפך לכדורגלן המוביל בישראל.

 

מאמן הנבחרת, גיולה מנדי, מינה אותו לקפטן הנבחרת הלאומית. מנדי החמיא לקפטן החדש וקבע: "לסטלמך היה מקום בנבחרת הפלא של הונגריה לצידו של פרנץ פושקאש". סטלמך שיחק ב-61 משחקים במדיה של נבחרת ישראל, בהם כבש 22 שערים. משחקו האחרון היה בשנת 1968 נגד בלגיה. בהפועל פתח תקווה שיחק סטלמך 349 משחקי ליגה, במהלכם כבש 154 שערים, ובמשחקי גביע המדינה כבש 45 שערים נוספים. משחקו האחרון של סטלמך בהפועל פתח תקווה היה כשחקן וכמאמן נגד מכבי נתניה ב-1969.

 

בהמשך, כיהן סטלמך כרכז הספורט של אוניברסיטת תל אביב, ובין הקבוצות שאימן היו: בני יהודה, שמשון תל אביב, הפועל כפר סבא, בית"ר ירושלים, הפועל חיפה, הפועל ירושלים, הפועל פתח תקווה, מכבי פתח תקווה ובית"ר תל אביב. בשנת 1996 היה סטלמך מאמן נבחרת הנערים של ישראל והיה עוזרו של שלמה שרף בנבחרת ישראל. במהלך משימת מעקב אחרי נבחרות ספרד ובוסניה בולנסיה בשנת 1999, הלך נחום סטלמך לעולמו באופן פתאומי והוא בן  63 בלבד.