אשר גולדברג
ב-28 במאי הפך יוסי בניון, קפטן נבחרת ישראל, לשחקן בעל מספר ההופעות הגדול ביותר במדים הלאומיים, עם 95 משחקים. ארבעה ימים אחר כך, שותף במשחק נוסף, הפעם נגד הונדורס, עלה ל-96 הופעות ולא הסתיר את תקוותו להגיע גם ל-100 הופעות ויותר בנבחרת ישראל. שיא ההופעות שייך לבניון, אבל את הזכות להיות הקפטן הראשון של נבחרת ישראל קיבל גדליהו (גאזה) פוקס.
לפני 80 שנה, במרץ 1934, קיימה נבחרת ארץ ישראל את משחקה הבין ארצי הראשון במוקדמות אליפות העולם 1934. נבחרת ארץ ישראל שיחקה נגד נבחרת מצרים בקהיר, והפסידה 7-1. את סרט הקפטן ענד על זרועו הרץ המרכזי של הפועל חיפה, גדליהו (גאזה) פוקס.
הפועל חיפה (הקבוצה הראשונה שנוסדה כקבוצת הפועל והשם "הפועל" נכלל בשמה) נחשבה לאחת מארבע המובילות בכדורגל הארצישראלי לצד מכבי תל אביב, הפועל תל אביב וחשמונאים ירושלים. גדליהו פוקס וחבריו להפועל חיפה, יעקב (יאנה) שטרן ושוקה ברשדסקי, נמנו על טובי הכדורגלנים בארץ בשנות ה-30' ותחילת שנות ה-40' והשתייכו דרך קבע לנבחרת ארץ ישראל ולנבחרת הפועל ארץ ישראל.
גדליהו (גאזה) פוקס נולד ב-1911 בטרנסילבניה. משפחתו התנגדה נמרצות לכך שישחק כדורגל, למרות שהצטיין בתחום. המשפחה האמידה דרשה ממנו ומאחיו הבוגר שלמה לחדול מהמשחק "המתאים לגויים" לפי השקפתם, ולהעדיף ללמוד. הסכסוכים בבית והעונשים שהשיתו ההורים לא שכנעו את גדליהו העקשן. בהיותו בן 15 החל את צעדיו הראשונים בקבוצת "שמשון" ולאחר מספר משחקים כבר זכה לשחק בקבוצה הבוגרת של המועדון. בראיון לעיתון "חדשות הספורט"
ב-1958, אמר פוקס: "שגעוני למשחק הכדורגל היה כה גדול עד שבכל שבת הייתי חומק מהבית ורץ לתחנת הרכבת כדי לראות מי הם הנכללים בסגל הקבוצה היוצאת להתמודדות בחוץ. באחת הפעמים התברר כי חסר שחקן והוצע לי להצטרף אליהם. ללא נטילת רשות ההורים, עליתי לשחק בהרכב, שיחקתי והצלחתי לתפוס מקום בקבוצה הבוגרת בתפקיד רץ מרכזי תוקף. עשיתי זאת בהצלחה בלתי רגילה".
בבית נמשכה ההתנגדות הנמרצת למשחק הכדורגל בו השתתף גדליהו והיא הגיעה לשיאה במלאת לו 18 שנים. קבוצת "שמשון" הוזמנה להשתתף בטורניר בן שלושה ימים בצ'כוסלובקיה, גדליהו נסע ללא רשות הוריו ומצא עצמו "מוחרם" על ידי המשפחה. הוא ארז את מזוודותיו ועזב את הבית. תחנתו הראשונה היתה צ'רנוביץ', שם הצטרף לקבוצת הכח המקומית. מאמן הקבוצה, יוסף טסלר, היה גם הרץ המרכזי של 'הכח צ'רנוביץ''. טסלר אימן בהמשך את מכבי תל אביב, אותה הוביל בעונת 1957/8 לזכייה בדאבל, ומאוחר יותר גם את מכבי נתניה בה הטמיע דפוסי התנהגות מקצועיים. גדליהו פוקס הפך לרץ המרכזי של הקבוצה ובאחד ממשחקיו הראשונים נגד הכח וינה הידועה הצטיין.
ב-1931 עלה 'גאזה' לארץ ישראל בעקבות הזמנת אחיו שלמה, ששיחק כרץ מרכזי בהפועל חיפה. לימים היה שלמה פוקס חבר בכיר בהנהלת ההתאחדות לכדורגל בשנות ה-50' וה-60'. גדליהו פוקס נרשם בהפועל חיפה בשלהי 1931 ותפס את מקומו של האח שלמה, שהחליט לפרוש ממשחק.
תוך פרק זמן קצר הפך גדליהו פוקס לרץ המרכזי התוקף הטוב בכדורגל הארץ ישראלי. באותה תקופה לא היה תפקיד הבלם מוכר באירופה. לפי שיטת המשחק דאז, היה זה התפקיד הקשה ביותר בקבוצה. משחקו השקט והג'נטלמני, יחד עם כישרונו לשבור את התקפות יריב ולהפכן להתקפות נגד, זכה לשבחים רבים. במהרה נבחר למסע המשחקים של נבחרת הפועל ארץ ישראל במצרים והיה הקפטן במשחקים בקהיר ובאלכסנדריה.
'גאזה', שהתנהגותו בשדה המשחק היתה ללא דופי, היה שותף למשחק גמר גביע היסטורי ב-1932, שנערך במגרש מכבי פתח תקוה, בין הפועל חיפה למשטרה הבריטית, אלופת אותה שנה. הפועל חיפה הובילה 0-1 לעיני רבבת צופים ובהמשך קבע השופט האנגלי פנדל לא מוצדק לטובת קבוצת המשטרה. קפטן הפועל חיפה, יעקב (יאנה) שטרן, כינס את השחקנים להתייעצות, והוחלט לא להמשיך במשחק. שטרן אף התיישב על הכדור ולא אפשר לבעוט את הפנדל. השופט האנגלי נתן ארכה של שלוש דקות, אך המשחק לא חודש ותוצאתו הוכרעה בהחלטה על הפסד טכני להפועל חיפה. בחלוף שנים אמר גדליהו פוקס: "קשה לשפוט באובייקטיביות אם אין חשים את מאורעות אותם ימים. היתה אז אווירה אחרת, היו נסיבות אחרות ומיוחדות. עקרונית, ברור שאיני יכול לבוא ולהצדיק ירידה מן המגרש. יש לסיים משחק עד תומו".
ב-1934 יצאה נבחרת הפועל ארץ ישראל למסע בן שלושה חודשים באירופה בדרכה לאולימפיאדת הפועלים בפראג. הארצישראלים שיחקו ברוב ארצות אירופה המזרחית ולגדליהו פוקס ניתנה הזדמנות להיפגש עם בני משפחתו ולהתפייס. כעבור שלוש שנים יצא למסע נוסף לפולין וליטא ושוב נפגש עם משפחתו. נבחרת ארץ ישראל, שנוצחה בשני המפגשים נגד מצרים במוקדמות אליפות העולם 1934, שובצה למפעל העולמי במוקדמות שנת 1938 שאמורים היו להתקיים בצרפת. ישראל שיחקה פעמיים נגד נבחרת יוון, נוצחה בתל אביב 3-1 והפסידה בגומלין באתונה 1-0. בכל ארבעת המשחקים היה גדליהו פוקס הקפטן.
ב-1943 צורף פוקס למסע הפועל תל אביב לקפריסין. מאמן הפועל תל אביב, מוסטה פוליאקוב, היה הראשון שהכניס שינוי בכדורגל בארץ ישראל, כאשר ויתר על עמדת הרץ המרכזי לטובת שיטת הסטופר ( תפקיד הבלם). פוליאקוב ביקש מפוקס לשחק כבלם, אך האחרון לא הסתגל לכך. קבוצות נוספות, כולל הפועל חיפה, עברו לשיטה החדשה וכאשר גדליהו נוכח לדעת כי מלחמתו אבודה, החליט שהגיע זמנו לפנות את מקומו על המגרש לאחר 16 שנים בהפועל חיפה. משחקו האחרון היה מפגש ידידות נגד קבוצת הפאר ההונגרית מ.ט.ק בודפסט ב-1947.
פוקס המשיך לעבוד בבית החרושת 'שמן' בחיפה ושיחק בקבוצת המפעל שהשתתפה בליגה למקומות עבודה. לאחר קום המדינה מונה לחבר הנהלת הפועל חיפה, מאמן קבוצת הנוער וקבוצת הבוגרים של המועדון במעבר מהמגרש הישן של הקבוצה לאצטדיון החדש בקרית אליעזר שהוקם ב-1954. למות אחיו, שלמה, היתה השפעה רבה על גדליהו וב-1966 הלך 'גאזה' פוקס לעולמו במפתיע והוא רק בן 55.