מנהל אגף ההדרכה בהתאחדות לכדורגל היה אחד השחקנים הבולטים בשנות ה-60 וה-70. הכינוי דבק בו בשל הדמיון לכוכב הארגנטינאי-איטלקי, עומר סיבורי, שהיה כדורגלן השנה באירופה בשנת 1962
אשר גולדברג
חובבי הכדורגל הוותיקים יזהו את מנהל אגף ההדרכה של ההתאחדות לכדורגל, פיני קינן (קינסטליך), קשר העבר של מכבי אבשלום פתח תקווה ומכבי יפו. מראשית שנות ה-60 ועד לפרישתו מכדורגל בשנת 1974 נחשב קינסטליך לאחד השחקנים הבכירים בישראל, אשר בשל הדמיון בינו לבין החלוץ הארגנטינאי-איטלקי, עומר סיבורי, נקרא סיבורי הישראלי.
סיבורי שיחק בריבר פלייט הארגנטינאית ולימים עבר ליובנטוס, ממנה זומן לנבחרת איטליה ובשנת 1962 נבחר ככדורגלן השנה באירופה. סיבורי היה פופולרי במגרשים ובעיתונות הספורט העולמית.
עוד בהיותו בן 16 ערך קינסטליך את הופעת הבכורה שלו בהרכב הראשון של מכבי פתח תקווה. המאמן אלי פוקס נתן לו לשחק בעונת 1960 במשחק נגד הפועל טבריה לצידו של חברו לקבוצת הנוער זאב זלצר. צעירים נוספים שעלו לקבוצה הבוגרת עוד קודם לכן היו דני בגלייבטר, נחמן מנדל, איתן בקר ודני קטלן, ששיחקו לצידם של הוותיקים: חיים בוך, מרדכי לבה, אלי אהרונוב, עזרי ארנלדס, משה טורקניץ' ודרור רבינזון.
באוקטובר 1961 ביקרה בישראל נבחרת איטליה עם כוכבה הגדול - סיבורי. האחרון נהג לשחק בגרביים מופשלות, מה שהפך לסמל המסחרי שלו. קינסטליך אימץ את הנוהג והיה השחקן היחיד בארץ ששיחק בגרביים מופשלות. איטליה שיחקה נגד נבחרת ישראל במסגרת מוקדמות אליפות העולם בצ'ילה 1962 וניצחה 2:4 באצטדיון רמת גן. במשחק הגומלין בטורינו הביסו האיטלקים את נבחרת ישראל בתוצאה 0:6, כשסיבורי כבש ארבעה שערים.
אילן כפיר, עיתונאי צעיר באותם ימים שכתב בעיתון "חדשות הספורט", הדביק לפיני קינסטליך את הכינוי "סיבורי". "בשלהי שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 היה השם עומר סיבורי, כדורגלן השנה של אירופה לשנת 1962, מפורסם בדיוק כמו שליאו מסי, רונאלדו, וויין רוני, צ'אבי וזלאטן איברהימוביץ' מפורסמים היום", סיפר אילן כפיר. "כל ילד רצה להיות כמו סיבורי, אך רק פיני קינסטליך הצליח לחקות אותו בתסרוקת, בלבוש ובכלל זה גם בגרביים המופשלות".
"בתחילת שנות ה-60 הגיעו למשחקי הנוער והבוגרים של מכבי פתח תקווה מאות תלמידים ותלמידות כדי לראות את קינסטליך משחק", המשיך כפיר. "בעיתון 'חדשות הספורט' הוקדש עמוד שלם למשחקי הנוער, הדבקתי לו את הכינוי 'סיבורי' וזה דבק בו במהירות".
ב-1964 יצאה נבחרת הנוער של ישראל לשחק באליפות אסיה הראשונה בה השתתפה. התחרות התקיימה בעיר סייגון - בירת דרום ויאטנם. המאמן היה עמנואל שפר ולצידו של קינסטליך שיחקו שחקנים נוספים שהיו בתחילת דרכם כמו איציק ויסוקר, מרדכי שפיגלר, דוד פרימו, דרור קשטן, צבי רוזן, שאבי בן ברוך, איציק אנגלנדר, יחזקאל קצב, ציון שרעבי ודניאל דניאלי.
ישראל סיימה את משחק הגמר בתיקו 0:0 נגד בורמה, לאחר ששפיגלר החמיץ פנדל. המגן דוד פרימו נזכר: "פינחס קינסטליך היה השחקן המצטיין של נבחרת ישראל בטורניר בויאטנם. האוהדים המקומיים אהבו אותו ובעיתונות המקומית הוא היה האליל הגדול. קינסטליך נבחר על ידי הוועדה המארגנת לשחקן המצטיין של הטורניר, לאחר משאל שנערך בין שחקני הנבחרות שהשתתפו באליפות ובחרו בו ככדורגלן הטוב ביותר במשחקים. את הגביע החזקנו במשותף עם נבחרת בורמה".
קינסטליך הוזמן לסגל נבחרת ישראל, אך למעט משחקי ידידות מול קבוצות מחו"ל, הוא לא רשם הופעה בינלאומית רשמית. הוא עזב את מכבי פתח תקווה בהיותו בן 27 עם מאזן של 70 שערים, שמכניס אותו לרשימה מכובדת לצידם של יצחק זלצר, דורון רבינזון וזאב זלצר שכבשו שניים ושלושה שערים יותר.
קינסטליך הופיע בליגה הראשונה ב-193 משחקים בשורות מכבי פתח תקווה ומכבי יפו. הוא כבש במשחקים בליגה העליונה 44 שערים, אליהם יש להוסיף שערים רבים בליגה השנייה במדי פתח תקווה ובמשחקים בגביע המדינה. במכבי יפו שיחק קינסטליך במשך ארבע שנים לצידם של שמות גדולים כמו משה (מוצי) ליאון, משה אוננה, מיקי מיכאלוביץ' ושלמה ניניו. בהמשך סבל קינסטליך מפציעה בשרירי הבטן אשר חייבה ניתוח, וכתוצאה מכך החליט לפרוש בעונת 1975.
קינסטליך שינה את שמו לקינן, הפך למורה לספורט בגימנסיה הריאלית בראשון לציון ולמורה במכללה לחינוך גופני במכון 'וינגייט', המכון בו למד בעצמו. מאוחר יותר נלקח פיני קינן למחלקת הנוער של ההתאחדות לכדורגל, שם הוא פיתח ושינה את מבנה הליגות לצעירים. בנוסף, אימן במשך 15 שנים את נבחרת הקט-רגל של ישראל. עוד קודם לכן, במקביל לפעילותו כשחקן, סיים את לימודי התואר השני במינהל חינוכי.