עמוד הביתתפריט ראשימגזין

קבוצת הכדורגל הנערצת של הגימנסיה העברית הרצליה

20.12.2010 09:35
קבוצת הכדורגל הנערצת של הגימנסיה העברית הרצליה

המורה להתעמלות צבי (אורלוב) נשרי הפך את גימנסיה הרצליה בת"א למזוהה עם ענף ההתעמלות ומשחק הכדורגל. בין השנים 1912-1916 היו כדורגלני הגימנסיה מהמשובחים שבישוב

אשר גולדברג

מעונה הראשון של הגימנסיה העברית בשנת 1904 היה בבניין קטן הסמוך לכיכר השעון מול בניין המשטרה הישן ביפו. עם היווסדה של העיר תל אביב, בשנת 1909, הוחלט לבנות בה את הגימנסיה. יעקב מוזר - עסקן ציוני מאנגליה מחסידיו של בנימין זאב הרצל, תרם 80 אלף פרנק בתנאי שהמקום יקרא "הגימנסיה העברית הרצליה". בשנת תר"ע (1910) הושלמה הבניה ברחוב אחד העם בקצה רחוב הרצל. הגימנסיה העברית הרצליה פתחה שעריה בניהולם של ד"ר בן ציון מוסינזון, יהודה לייב מטמן כהן וד"ר חיים בוגרשוב. השלושה צירפו לשורות סגל הגימנסיה את צבי אורלוב נשרי, שהפך למורה להתעמלות של המוסד.

שמה של גימנסיה הרצליה התפרסם למרחקים ויהודים עמידים מאירופה ודרום אפריקה שלחו את ילדיהם לתל אביב כדי ללמוד בגימנסיה העברית הראשונה. התלמידים שהגיעו מחו"ל התגוררו אצל משפחות מקומיות וזכו לקצבה כספית ממשפחותיהם. רבים מהאירופאים הביאו עמם מידע על ענף הכדורגל באירופה וערכו היכרות בינו לבין חבריהם המקומיים שהכירו כאן רק את מכבי תל אביב שהיתה עדין בחיתוליה. בספטמבר 1912 נערכה בגימנסיה הרצליה ועידת קבוצות מכבי ונוסדה הסתדרות מכבי בארץ ישראל. יו"ר האסיפה היה צבי נשרי, איש מכבי תל אביב, שימים לאחר הועידה הקים קבוצת כדורגל בגימנסיה בה שיחקו תלמידיה.

משחק הבכורה של קבוצת הגימנסיה היה בסיומה של שנת 1912 נגד קבוצה מרחובות. נשרי ותלמידיו איתרו מגרש ריק בסמוך לחזית בית הספר הפונה לרחוב מונטיפיורי, והפכו אותו למגרש האימונים והמשחקים של נבחרת הגימנסיה.

בשנת 1913 נטל נשרי פסק זמן קצר ממכבי למען קידום הספורט בגימנסיה. בנוסף, עסק אז נשרי בכתיבת ספר החוקים של משחק הכדורגל לפי מודל מחוברת חוקים שנשלחה אליו מדנמרק. בספר שכתב נמצאים כמעט כל החוקים והמונחים של ימינו - רחבת עונשין, בעיטת עונשין ובעיטה חופשית, נקודת מרכז וכל העמדות של השחקנים במגרש מהשוער ועד לחלוץ.

קבוצת הכדורגל של הגימנסיה הפכה ליריב ספורטיבי רציני  למכבי תל אביב, שמגרש האימונים שלה שכן ברחוב נחלת בנימין החולי בסמוך לגימנסיה. על כדורגלני גימנסיה הרצליה נמנו אז: דוד מרכוס, הלל כהן, יקותיאל בהרב, יעקב מרכוס (קפטן הקבוצה), אליעזר ליפסון, האחים לובראני, דוד כבשנה, אפרים מרכוס, יצחק דוביצקי, יהושע גולדברג, אריה רובינשטיין, יצחק מלמד, חיים נחמיאס, ישראל סימקין, אפרים רובינשטיין ודוד שצדרוביצקי מפתח תקווה, אשר למד בקולג' בביירות ובחופשותיו הצטרף לשחקני הגימנסיה במשחקיהם. הקבוצה ושחקניה היו מושא להערצתם של בני תל אביב ובנותיה, שנכחו ברוב משחקי הקבוצה.

במסגרת משחקי העיר רחובות, בשנת 1913, נכחו למעלה מ-1,500 צופים בדרבי בין גימנסיה הרצליה למכבי תל אביב, שהסתיים בתיקו 0:0. באביב של אותה שנה רגשה תל אביב ממשחק כדורגל שהתקיים על המגרש בבית הספר החקלאי 'מקווה ישראל' בין הגימנסיה למכבי. למעלה מ-3,000 חובבי כדורגל עשו את דרכם בעיקר ברגל ל'מקווה ישראל', כאשר את המשחק שפט איש מכבי - משה דנין.

בתום משחק משובח של שתי הקבוצות ניצחו תלמידי הגימנסיה 0:1 משער של יהושע גולדברג. גולדברג עבר בהמשך למכבי ושימש כקפטן הקבוצה במשך מספר שנים. לימים (בשנת 1917) הפליג גולדברג לאמריקה ולא יצר קשר עם חבריו. בתחילת שנות ה-50 עגנו בנמל חיפה אוניות הצי האמריקאי לרגל ביקור ממלכתי. בשערי הגימנסיה נכנס גבר גבה קומה ומזוקן לבוש במדי קצין של הצבא האמריקאי, שהתקבל לשיחה אצל מנהלי הגימנסיה. האיש הציג עצמו כיהושע גולדברג, בוגר הגימנסיה העברית ושחקן הכדורגל שלה ושל מכבי. גולדברג הפך לרב הראשי של הצי האמריקאי.

בסיומה של שנת 1913 נוצחה קבוצה מעורבת של מכבי והגימנסיה על ידי הקולג' הנוצרי בעג'מי יפו בתוצאה 0:1. בחודש ינואר 1914, במגרש החולי של מכבי תל אביב הצמוד לשפת הים בקצה רחוב אלנבי, גמלה הקבוצה המאוחדת (מכבי והגימנסיה) לקולג' הנוצרי מיפו וניצחה 0:1 משער של אליעזר ליפסון.

בחורף 1914 נאספו כל תושבי המושבה פתח תקווה סביב מגרש הכדורגל הסמוך לגורן המפורסמת בעין גנים, כדי לצפות בטורניר כדורגל בו השתתפו קבוצות מראשון לציון, מכבי פפתח תקווה, מכבי תל אביב וגימנסיה הרצליה. המנצחת במשחקים, שנמשכו יומיים, הייתה קבוצת גימנסיה הרצליה.

קבוצת הכדורגל של הגימנסיה קיימה במשך שנת 1915 משחקים רבים כאורחת בתי ספר אחרים בכל מושבות יהודה. באפריל 1916 התקיים משחק כדורגל במגרש 'מקווה ישראל' אליו הגיעו נציגי העיתונות הארץ ישראלית והערבית דאז. קבוצת הקולג' של ביירות, מחוזקת בשחקנים מירושלים ויפו, התמודדה נגד גימנסיה הרצליה, שצרפה שני שחקנים ממכבי תל אביב - מנחם ארבר ועמיהוד גור - ואת שצדרוביצקי מפתח תקווה. עיתון 'החירות' ועיתון  'אל אחבר' פירסמו כתבות נרחבות על המשחק, שהסתיים בניצחון גימנסיה בתוצאה 0:2 משערים של ארבר וגור. מנחם ארבר היה בהמשך נציב בית"ר בארץ ישראל ויד ימינו של זאב ז'בוטינסקי. עמיהוד גור הוא בנו של הבלשן יהודה גור גרזובסקי.

המלחמה הגדולה (מלחמת העולם הראשונה) השתוללה באירופה, ובשנת 1916 הלכה וקרבה לשערי ארץ ישראל. השלטון הטורקי החל לגייס את בני הנוער היהודי לצבא הסולטן. בין המגויסים המתנדבים שיצאו לאיסטנבול היו רבים מתלמידי גימנסיה הרצליה ושחקני הכדורגל כמו: אריה רובינשטיין, מרדכי קרצ'מן, אליעזר ליפסון, פנחס ביליס ואבשלום גיסין מאם המושבות. קבוצת הכדורגל המפורסמת חדלה מלהתקיים, ולנו נותר רק הסיפור על התלמידים שקבוצת הכדורגל שלהם היתה הנערצת ביותר בישוב היהודי לפני כמאה שנים.