עמוד הביתתפריט ראשימגזין

כדורגל עברי בשרות הוד מלכותו

11.1.2011 11:00
כדורגל עברי בשרות הוד מלכותו

כדורגלנים עבריים בשנת 1918 הפכו לשחקני נבחרת הצבא הבריטי במצרים. איך קשור מפקד הגדוד העברי, ג'ון פטרסון, למשפחת ראש הממשלה?

אשר גולדברג

ב-1918, בשלהי מלחמת העולם הראשונה עם התקרבות הבריטים לארץ ישראל, התנדבו בני הישוב היהודי לגדוד העברי הבריטי. היתה זו השתתפות במאמץ המלחמתי הבריטי בחזית נגד טורקיה וגרמניה. האנגלים הקימו נבחרת כדורגל במצרים, ביוזמתו של אריה רובינשטיין, אשר הורכבה מכדורגלני ארץ ישראל שהתנדבו לגדוד.

בחודש אדר תרע"ח (1918) עדיין התחוללה "המלחמה הגדולה", הכינוי דאז למלחמת העולם הראשונה. בתל אביב החלה תעמולה, הקוראת לבני הישוב לצאת לעזרת הצבא הבריטי בשחרור ארץ ישראל מהשלטון העות'מאני, ולשם כך הוחלט להקים גדודים עבריים. בחודש ניסן, בסמוך לחג הפסח, הגיע לארץ ישראל זאב ז'בוטינסקי, יוזם רעיון הגדודים העברים, ועם בואו גברה התעמולה לייסוד הגדוד.

בולמוס ההתנדבות לגדוד העברי היה עצום, ואליו התנדבו רוב חברי "המכבי" במושבות יהודה, תל אביב וירושלים, כמו גם תלמידי בית הספר לאמנות בצלאל, ובוגרי בתי הספר התיכוניים. ז'בוטינסקי נשא את נאומיו המלהיבים כשלצידו ג'יימס רוטשילד, שלמד עברית אצל הדסה גרזובסקי - אימו של כדורגלן מכבי ת"א עמיהוד גור.

מתנדבי הגדודים העברים חולקו לשלושה גדודים – 38,39 ו-40, והפיקוד עליהם היה בידי אליעזר מרגולין - לשעבר חקלאי ברחובות, וג'ון פטרסון - אירי אוהב התנ"ך ומעריץ גדול של ארץ ישראל. המתנדבים יצאו ברכבת קטנה מיפו ללוד וממנה לקנטרה שליד תעלת סואץ. בקנטרה קיבלו המתנדבים את מדי הצבא הבריטי, כשהסמל על הכובע ייחד אותם - היה זה סמל המנורה ולצידו הכיתוב "חיל עברי" בעברית. האימונים, שעברו המתנדבים במצרים תחת הפיקוד הבריטי, היו קשים לארץ ישראלים, שהאמינו כי הדרך לשדות הקרב תהיה מהירה יותר.

בערבים הקרירים שיחקו הקצינים הבריטים כדורגל על מגרש מסודר בתחום המחנה. המתנדבים הארץ ישראלים נהגו לצפות במשחקים, שנערכו בין היחידות השונות שחנו בקהיר.

רובינשטיין, שהיה כדורגלן הגימנסיה העברית הרצליה ומאמן הכושר הראשי במכבי ת"א, נחשב לעוזרו הקרוב של זאב ז'בוטינסקי. הוא ואייבי וילסון, חלוצה המצטיין של מכבי ת"א באותם ימים, נפגשו עם קציני הספורט בגדוד וביקשו להקים קבוצת כדורגל משלהם, אשר תורכב משחקני הכדורגל שהתנדבו לגדוד העברי.

הבקשה אושרה, וכך נולדה נבחרת כדורגל שהלהיבה את הצופים במשחקיה. שחקני הנבחרת הבולטים היו דמויות מוכרות בעולם הספורט של הישוב העברי וכללו את אייבי וילסון, יוסף וילנצ'יק, דוד תדהר, בהרב, אריה רובינשטיין, אליעזר פולני, פנחס בייליס, שמעון הכהן, ישראל סימקין, צבי לפשיץ, משה בורנשטיין, רבוצקי, קושניר ואפרים גיסין. האחרון, איש מכבי פ"ת, היה אחיו של אבשלום גיסין, שהתגייס שנתיים קודם לכן לצבא הטורקי ושימש כקצין.

המלחמה התנהלה במלוא עוזה ונוצר מצב בו תיתכן פגישה בין האחים גיסין. ימי הכדורגל הביאו את השחקנים עם קציניהם חובבי הספורט לבקר ולשחק בקהיר נגד קבוצות צבאיות אחרות. בני הישוב ביקרו בפירמידות ובגנים הנפלאים של העיר הענקית, וראו לראשונה בחייהם רכבות חשמליות ובנייני ענק.

נבחרת הגדוד העברי גברה על קציני אלכסנדריה בתוצאה 0:3 משערים של וילסון, וילנצ'יק ופולני. האחרון גרם התפעלות רבה עד כדי הזמנת כל הגדוד לביתו של אדון מנשה היהודי, מעשירי קהיר, שערך לכבודם ארוחת ערב מפוארת בגן ביתו. גם וילסון הצטיין במשחקי הכדורגל הרבים שנערכו, וזכה לאהבה מצד הבריטים, שביקשו שישחק בנבחרת הצבא שלהם.

ב-31 באוקטובר 1918 הוכרזה שביתת נשק. הגדוד העברי הועבר לארץ ישראל, שם התקיימו משחקי הכדורגל האחרונים שלו. ביוזמת ג'ון פטרסון החליט מיניסטריון המלחמה בלונדון לאחד את גדודים 38, 39 ו-40, ולהשאיר החל מינואר 1920 את הגדוד הראשון ליהודה כחיל משמר בארץ ישראל.

אירועי דמים בירושלים ובתל אביב, גרמו לחיילי הגדוד העברי לעזוב את הבסיס בסרפנד (צריפין של היום) ללא אישור על מנת להיחלץ לעזרת הישוב המותקף. עקב כך, הוחלט בלונדון לפרק סופית את הגדוד ולשחרר את המתנדבים לבתיהם.

במהלך החודשים אפריל, מאי ויוני 1921 שוחררו המתנדבים הארץ ישראלים מן הבסיסים הצבאיים בקנטרה ובפורט סעיד עם מדליות של המלך ג'ורג' ומענק של 200 לירות. הספורטאים חזרו לקבוצותיהם, והכדורגל הארץ ישראלי החל שוב לפרוח. "המלחמה הגדולה" זכתה לשם חדש על ידי סגן האלוף, צ'רלס רפינגטון. האחרון כתב ספר בשם '1914-1918', שם תיאר את המלחמה כ"מלחמת העולם הראשונה", שם שלימים הפך לשמה הרשמי של המלחמה.

מן הראוי לציין כי בשנות ה-40 היה הקולונל ג'ון פטרסון מיודד עם בן ציון וצילה נתניהו - הוריו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. לאחר מותו של פטרסון, שהיה תומך ציונות נלהב ותמך בשעתו בהקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, החליט בן ציון נתניהו לקרוא לבנו יונתן שם שהוא צרוף שמו הראשון של פטרסון - "ג'ון", עם שם סבו של נתניהו - נתן.

יונתן נתניהו נפל ב-1976 במבצע חילוץ חטופי המטוס בנמל התעופה באנטבה שבאוגנדה. "אכן השם יונתן ניתן כשילוב של השמות של ג'ון פטרסון ושל סבו של יוני, נתן", אישר להתאחדות לכדורגל אחיו של יונתן נתניהו ז"ל, עדו. "יש לציין שג'ון פטרסון היה מיודד עם הוריי בזמן שהותם בני יורק, כשיוני נולד, וסייע לפעילות הציונות של אבי, בן ציון נתניהו, באותה תקופה". 

 

התמונות לקוחות מן האלבומים של דוד תדהר ויוסף וילנצ'יק ובאישורן של המשפחות.