עמוד הביתתפריט ראשי

גביע המלחמה

23.1.2014 07:00
גביע המלחמה

גם בימים הקשים של מלחמת העולם השנייה לא הפסיקו לשחק כדורגל בארץ ישראל. וכמובן, הקפידו לריב. על המגרש, ומחוצה לו

אשר גולדברג

משחקי גביע ארץ ישראל לעונת 1944/1945 החלו כבר בפברואר 1944, כשאירופה היתה שרויה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ולא במקרה העניקה לו ההתאחדות לכדורגל את השם  "גביע המלחמה". לכך נוספה גם מלחמה פנימית קטנה, כאשר מרכז בית"ר הודיע כי בשל סכסוך עם ההתאחדות לכדורגל יחרימו את המפעל קבוצות בית"ר תל אביב, ירושלים, רמת גן ופתח תקווה. המשחקים התקיימו על טהרת הקבוצות העבריות האחרות, להוציא קבוצה צבאית בריטית אחת, 'אול וייט' מחיפה.

בסיבוב הראשון הביסה מכבי תל אביב את הכח תל אביב 0-9, והפועל פ"ת ניצחה את הפועל ראשון לציון 1-7, במשחק בו הבקיע החלוץ עמיחי שוהם את כל שבעת השערים לזכות קבוצתו. בסיבוב השני רשמה מכבי רחובות הפתעת ענק כאשר ניצחה את מכבי ת"א 1-2, ומכבי נס ציונה הדיחה את 'אול וייט' (1-2). בהמשך, ניצחה הפועל פ"ת את הפועל חיפה 1-3, מכבי פ"ת גברה על מכבי נתניה 0-1, והפועל ת"א צלחה את המפגש עם מכבי רחובות, 0-1. משחקי חצי הגמר הפגישו לפיכך בין הפועל ת"א למכבי נס ציונה וזימנו דרבי היסטורי במושבה בין מכבי להפועל פ"ת.

ביוני  1944 נפגשו מכבי נס ציונה והפועל ת"א לחצי הגמר הראשון אל מול כ-4,000 צופים. בתום 90 דקות מרתקות הסתיים המשחק בתיקו 2-2 (דוד מיץ ורוזנבאום כבשו להפועל, אברהם "ספייטפייר" בוגדנוב הבקיע לנס ציונה). משחק הגומלין לא נערך מאחר שוועדת המשמעת של ההתאחדות קבעה כי להפועל ת"א מוענק ניצחון טכני.

 נס ציונה הואשמה כי שיתפה את חלוץ בית"ר ת"א אברהם בוגדנוב למרות שאיחרה ברישום העברתו לשורותיה ועל אף איסור מפורש של ההתאחדות. נס ציונה טענה כי העברת בוגדנוב היתה מכוונת למשחק בודד ולכן אינה אמורה להיחשב כהעברה. בין הטיעונים שהעלה עורך הדין בן ציון פט בערעור נס ציונה נכתב: "יום המשחק אינו נחשב בין חמשת הימים שנקבעו להודעת ההעברה"..."משרדי ההתאחדות לכדורגל היו סגורים ביום בו הגיעו אנשי נס ציונה לרשום את ההעברה"... ו-"אין למזכירות ההתאחדות לכדורגל זכות לקבוע בין העברה זמנית לקבועה". בית הדין העליון של ההתאחדות פסק: "אגודת מכבי נס ציונה שיחקה במשחק נגד הפועל ת"א עם שחקן שלא היה שייך לה (אברהם בוגדנוב) ולכן עליה להפסיד את המשחק".

הפועל ת"א נאלצה להמתין חצי שנה עד למשחק חצי הגמר בין הפועל ומכבי פ"ת, ורק ב-30 בדצמבר 1944 אפשר מזג האוויר את קיומו של הדרבי באם המושבות. יכולת שיא של הפועל פ"ת הובילה להנחלת תבוסה בשיעור 0-7 ליריבה מרחוב שטמפפר. עמיחי שוהם הבקיע שלושה שערים, שלמה פוליאקוב (אביו של פולי מלהקת הגשש החיוור, א.ג.) הוסיף צמד, משה וארון הבקיע שער נוסף ואחד היה עצמי.

ל

לאחר כשנה מפתיחת משחקי "גביע המלחמה" נקבע הגמר ל-30 בינואר 1945 באצטדיון המכבייה הסמוך לשפך הירקון, ו-2,500 צופים הגיעו למעמד המכובד. בפני השופט בורגר התייצבו שתי הקבוצות בהרכבים הבאים: הפועל ת"א - מליקה, מלמד, בוצ'קה פלמן, זלמן  פרידמן, רוזנבאום, רייך, מייטנר, שמעון צימרמן, דוד מיץ, אייזיק צ'צ'יק וצבי אהרליך. הפועל פ"ת - אלי קרוסהר, זילברמן, גבאי, אורי קרני, מתתיהו כהן, דב מאירמן, שלמה פוליאקוב, משה קופלמן, עמיחי שוהם, משה וארון וחיים נייפלד.

העיתון "ספורט הבוקר" תאר את המשחק כך: "היה זה משחק גביע טיפוסי. שתי הקבוצות שכחו לגמרי את היופי של המשחק, אלא הכוונה היחידה היתה – שער היריב. הן הלכו בדרך זו במשחק חריף וחזק, אם כי שמרו על אופיו ההוגן. בדקה ה-53 עובר החלוץ המרכזי דוד מיץ עם הכדור לצד שמאל ויורה את השער היחיד באותו משחק. רגע וחצי לפני סיום המשחק, הפסיק השופט את המשחק". הסיבה להפסקת המשחק היתה סירובו של שחקן הפועל פ"ת, משה קופלמן, לעזוב את המגרש בשל העלבת השופט בורגר. כובש שער הניצחון להפועל ת"א, דוד מיץ, היה חייל שהגיע לארץ ישראל בשנת 1942 עם הצבא הפולני של הגנרל אנדרס ונשאר כאן.

בעיתון "משמר" נכתב כך על סיום משחק גמר גביע המלחמה: "תוך קריאות בוז והידד נמסר הגביע לקבוצת הפועל ת"א. רשאים אנו לשאול מה הטעם שהגענו לאווירה שכזו דווקא בין שתי קבוצות פועלים?".