עמוד הביתתפריט ראשי

היסטוריה: צבא מצרים בתל-אביב

19.9.2013 14:30
היסטוריה: צבא מצרים בתל-אביב

בימים אלה מציינת מדינת ישראל ארבעים שנים למלחמת יום הכיפורים, ארבעים שנה לפלישת צבא מצרים וחציית תעלת סואץ. שלושים שנה לפני מלחמה גורלית זו,  במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה מצרים בקשרים עם הישוב היהודי בארץ ישראל. השנה הייתה 1943 ועיתוני הספורט בארץ ישראל הכריזו בכותרות ענק על ביקורה של נבחרת הצבא המצרי בתל-אביב בקיץ לסבב משחקים בעיר

אשר גולדברג


נבחרת צבא מצרים של אותם ימים כללה שחקנים מקבוצות הפאר המצריות ארסנל קהיר, פארוק נשיונל קלוב ואלכסנדריה. כל הכדורגלנים היו קצינים בדרגת קפטן (סרן). לפני בואם לתל-אביב קיימו המצרים שני משחקים נגד נבחרת הצבא הבריטי ("הוונדררס") וניצחו פעמיים בתוצאות 0:1 ו-0:3. בראש המשלחת לארץ ישראל עמד מפקד צבא מצרים, לויטננט גנרל (רב אלוף) איברהים אטאללהפאשה.
האורחים מארץ הנילוס התקבלו בהתלהבות בתל-אביב וביפו. לנבחרת האורחת נקבעו שלושה משחקים בתל-אביב. המשחק הראשון היה נגד הפועל תל-אביב. ב-13/06/1943 הגיעו 12 אלף צופים למגרש המכבייה שעל גדות הירקון. בין הצופים נראו חיילים וקצינים בריטים רבים יחד עם עוד כ-7000 אוהדי הפועל תל אביב. את המשחק שפט משה מרכוס ובמגרש נתלה דגל עברי לצד דגלי אנגליה ומצרים.


הרכב הפועל תל-אביב למשחק כלל את מליקה, בוצ'קה, מלמד, דג'מפה, רבינוביץ', הוכנברגר, מייטנר, צ'צ'יק, צימרמן, ברשדסקי וד"ר ארליך. מאמן הפועל תל-אביב היה מוסטה פוליאקוב. בהרכב נבחרת הצבא המצרי למשחק היו קאמל, ניימן, אלוואש, אלמהלמי, ג'אלל, שנודה, לביב, חפץ, שאל, בהג'ט ולאטיף.
מיד עם פתיחת המשחק נאלץ השוער מאיר מליקה לצלול פעמיים לרגלי לאטיף וכבר בדקה ה-17 נכבש אחד השערים המוזרים ביותר בתולדות המדינה. השוער מליקה קלט את הכדור ובעט ברגלו כדור חזק לכיוון המגרש של היריב. מליקה הסתובב והחל בדרכו חזרה לשער אך לפתע הכדור עבר מעל ראשו והיישר לרשת שלו וקבע 0:1 לטובת הצבא מצרי. כך תיאר נחמיה בן אברהם את השער: "מליקה בעט ומיהר להסתובב ולא ראה שהכדור פגע בגבו של הבלם משה מלמד, עשה קשת גבוהה וחדר לרשת". מלמד סיפר על השער יוצא הדופן: "מליקה בעט כדור מהיד לרגל. הסתובבתי לראות את הכדור הגבוה כמו שקרה מאות פעמים. הכדור פגע בי ובעזרת הרוח נכנס לרשת מבלי שמליקה היה מוכן". מליקה הפך בהמשך המשחק למצטיין במגרש אך נכנע פעם נוספת, בדקה ה-65, לבעיטה של לביב מקצה רחבת ה-16 אל בין חיבורי הקורות, בעיטה שקבעה 0:2 לזכות מצרים ואת תוצאת המשחק.


בלילה היו שחקני הצבא המצרי אורחי נכבדי העיר יפו אשר ערכו לכבודם חגיגה גדולה עד אור הבוקר.
בהמשך הסיור ניצח צבא מצרים את מכבי תל-אביב בתוצאה 0:2 ואת נבחרת תל-אביב בתוצאה 0:3. על המשחק נגד נבחרת תל-אביב כתב בספרו אלי פוקס, קפטן נבחרת ישראל, מגדולי כדורגלני ישראל בכל הזמנים: "בין שחקני צבא מצרים בלט במיוחד שחקן גבה קומה, שמשחקו שימש לי דגם מצוין במשך זמן ממושך. שמו היה שאל. סגולותיו העיקריות היו: מהירות, בעיטות רחוקות ומדויקות לאגפים ומשחק ראש משובח. שאל היה השליט הכמעט מוחלט על מרכז השדה". הרכב נבחרת תל-אביב באותו משחק כלל את מזרחי, פידלר, חביבי, דג'מפה, בן דרור, פוקס, בוגדנוב, מייטנר, צ'צ'יק, מירמוביץ' ופנץ.
בנשף הסיום נשא דברים קולונל (אלוף משנה) פואד חפזי ביי: "נפתח קשר ספורטיבי בינינו באווירה ספורטיבית חמה. חבל שהמגרש הגרוע הפריע. אנו מקווים שבביקור הבא בתל-אביב נמצא מגרש דשא מלא כמו שנהוג בעולם". המפגש הבא נגד צבא מצרים כבר היה על מגרש אחר גם אז לא היה דשא והכדורים היו מסוג אחר, זה היה המפגש במלחמת השחרור.