עמוד הביתתפריט ראשי

הכדורגלן בבגדי הנידון למוות

7.11.2013 11:35
הכדורגלן בבגדי הנידון למוות

שמחה חינקיס היה כדורגלן מחונן שנידון למוות על ידי הבריטים. אתר ההתאחדות מגולל את סיפורו המדהים שהחל בפולין, עבר דרך תא הנידונים למוות והסתיים בחיים מלאים בתשוקה בלתי נגמרת לכדורגל

אשר גולדברג

את שמו של שמחה חינקיס הכירו אוהדי הכדורגל בשלהי  שנות ה-20 . חינקיס התפרסם בשל היותו כדורגלן מצטיין בקבוצת הפועל 'אלנבי' תל אביב והוא שיחק בעמדת המקשר הימני לצידם של שחקנים ידועי שם בכדורגל הארצישראלי כווילי ברגר, ישראל בריקר, מרדכי מאייר, אברהם נודלמן והאחים פוליאקוב.
חינקיס נולד בפולין בשנת 1907 ועלה לארץ ישראל בשנת 1925. כאשר עלה ארצה כבר היה שמו מוכר ככדורגלן מצטיין במכבי 'רובנה' שבפולין. ב-1927 הצטרף לקבוצת הפועל אלנבי תל-אביב. חינקיס נענה לקריאת הוועד הלאומי (גוף שמילא תפקיד של ממשלת ישראל באופן בלתי רשמי טרם קבלת העצמאות) והתגייס למשטרת המנדט הבריטי. כאשר סיים חינקיס את קורס השוטרים בירושלים הוא מונה כשוטר בתחנת משטרה קטנה בפינת הרחובות העליה וסלמה שבקצה רחוב אלנבי (בזמנו היו אלה גבולותיה המרוחקים של  תל-אביב).


שמחה חינקיס היה בהרכב הפועל תל אביב בדרבי ההיסטורי נגד מכבי בשנת 1928 שהסתיים בתוצאה 0:3 למכבי וזכה עם הפועל תל אביב בגביע ארץ ישראל הראשון באותה שנה לאחר ניצחון על מכבי חשמונאים ירושלים בתוצאה 0:2. בשל שיתוף בלתי חוקי של שחקן בהפועל תל-אביב קבעה ההתאחדות לכדורגל כי הגביע יוחזק במשותף בידי שתי הקבוצות.
מאורעות תרפ"ט עצרו את ההתנהלות השגרתית של  חיי שמחה חינקיס. שטח תחנת המשטרה בה שרת היה באזור הקרבות שהתנהלו בין אבו כביר לרחוב סלמה. חינקיס הוזעק להגן על אוטובוס עברי שהותקף בו נהרגו ארבעה נוסעים יהודים, אנשי ההגנה, שיצאו להגן על פועלים יהודים בבית החרושת לספירט המותקף באבו כביר. ביריות רובהו הניס את התוקפים ועקב אחר הנמלטים שנכנסו לבית בתוך פרדס הסמוך לגבעת הרצל. חינקיס אסף שלושה מחבריו החמושים והם התקדמו לתוך הפרדס, פרצו את הדלת תוך הפתעת הנוכחים ופתחו עליהם באש. לפי הדיווחים הבריטיים נהרגו במקום שבעה אנשים בהם אישה ותינוק. החוקרים מצאו במקום הפעולה מספר תרמילי רובה שהיו זהים לרובה המשטרתי שברשותו של שמחה חינקיס והוא נעצר ונכלא בכלא ביפו.


משפטו של חינקיס נשא אופי תעמולתי בריטי באמצעותו ביקשו האנגלים להוכיח לאומות העולם כי בלעדי שלטון בריטי בארץ ישראל לא ישרור שקט ושלום בין יהודים וערבים. על חינקיס הגנו טובי עורכי הדין של התקופה בהם ד"ר אליעש (שמונה לשגריר ישראל בבריטניה אחרי קום המדינה), ד"ר אגרנט (שלימים היה נשיא בית המשפט העליון), ד"ר דונקלבלום ויעקב הניגמן. המשפט התנהל ביפו ושלושת השופטים הבריטיים גזרו את דינו של חינקיס באופן נחרץ ופה אחד -  מות בתלייה.
הישוב היהודי קיים הפגנות ענק בכיכר מוגרבי בתל-אביב. ד"ר אליעש ערער על פסק הדין. שמחה חינקיס הובל לירושלים, הולבש בבגדים האדומים (בגדי הנידונים למוות) והושם בצינוק.

כעבור 40 ימי ציפייה וחרדה הצליחה הסנגוריה להחליף את סעיף האשמה מרצח להריגה. גזר דינו של חינקיס שונה ל- 15 שנות מאסר עם עבודת פרך. הוועד הלאומי הצליח בהמשך "לסדר"  לחינקיס תנאים של יחס מיוחד. בבית הכלא הצליח חינקיס לארגן קבוצת כדורגל בשל אהבת האנגלים לכדורגל ובעזרת שני בריטים: הרוורד וקפרטה ששיחקו לצדו תקופה קצרה בהפועל תל-אביב. ב- 6 במאי 1936, ביום הולדתו של מלך אנגליה ג'ורג' החמישי, קיבל חינקיס חנינה במפתיע יחד עם עשרות נידונים ערבים ושוחרר לחופשי ב-30/09/1936. האסיר המשוחרר זכה לקבלת פנים נלהבת ברחוב היהודי והתכבד לבעוט את בעיטת הפתיחה במשחק ידידותי של הפועל תל-אביב.


לימים נשא חינקיס  לאישה את חנה שטראוס ולשני הילדים שנולדו להם קראו אלחנן וחנינה. ב-1942 התגייס חינקיס לצבא הבריטי ושיחק בנבחרת הגדודים העבריים. בתום המלחמה השתחרר בדרגת סרג'נט ולאחר הכרזת העצמאות התגייס לצה"ל. בשנות ה-60 שימש שמחה חינקיס כמזכיר הועד האולימפי בישראל. לפני שש שנים ציינו בני משפחתו את סיפורו של חינקיס "הכדורגלן בבגדי הנידון למוות" באירוע מתוקשר, במלאות 100 שנים להולדתו.