עמוד הביתתפריט ראשי

נויפלד לא נתן לפולנים סיבה לחייך

23.12.2013 09:40
נויפלד לא נתן לפולנים סיבה לחייך

המפגש בין נבחרת תל אביב לנבחרת הצבא הפולני בספטמבר 1942, הבליט שני שחקנים: גלצקי, הקפטן האורח, ופרי נויפלד, חלוץ מכבי ת"א. גלצקי, שבמונדיאל 1938 שמר על ליאונידס, "היהלום השחור", גילה כי גם את נויפלד קשה לעצור

אשר גולדברג 

בין השנים 1942-1944, בהן נמשכה מלחמת העולם השנייה, שהו בארץ ישראל אלפי חיילים מצבאות שונים של בנות הברית, וקבוצות הכדורגל שלהן קיימו מאות משחקים נגד קבוצות מערי ארץ ישראל ונבחרותיה.

אחת הנבחרות החזקות ששיחקו כאן היתה זו של הצבא הפולני על מאה אלף חייליו ובפיקודו של הגנרל ולדיסלב אנדרס. הצבא הפולני קיים את אימוניו הצבאיים לקראת היציאה לקרבות נגד גרמניה בשטחה של איטליה. לכוח הלוחם הפולני קראו "צבא אנדרס", הוא הוקם בברית המועצות והיה נאמן לממשלת פולין הגולה בלונדון. הצבא הפולני הועבר מברית המועצות לפרס (איראן של היום) ונשלח לארץ ישראל דרך מצרים, ומשם ברכבות לתל אביב ולדרום הארץ. הצבא הפולני נחת כאן בשנת 1942 והביא עמו 716 מילדי טהרן. אחד החיילים מהצבא הפולני שהגיע לתל אביב, היה מנחם בגין ובהגיעו התמנה למפקד האצ"ל (הארגון הצבאי הלאומי).

בשורות הצבא הפולני היו עשרות כדורגלנים מצטיינים, ששיחקו בקבוצות הכדורגל המובילות בפולין טרם מלחמת העולם השנייה. בין השחקנים הללו היו שלושה מנבחרת פולין שהשתתפה במשחקי אליפות העולם ב-1938 בצרפת. מחנות הצבא הפולני הוקמו בעיקר בדרום הארץ,  ברחובות ובבית גוברין. הפולנים הקימו נבחרת כדורגל ראשית, נבחרת מילואים וארבע קבוצות נוספות אחרות עמן קיימו מפגשי ידידות. הנבחרת הראשית נשלחה לשחק נגד הקבוצות הארצישראליות הבכירות - מכבי תל אביב, בית"ר תל אביב, נבחרת מכבי ארץ ישראל, נבחרת הפועל ארץ ישראל, נבחרת הדרום ונבחרת תל אביב. את המשחקים הללו ארגנה ההתאחדות לכדורגל והמשחקים שהתקיימו בתל אביב היו בחסותם של ראש העיר ישראל רוקח, הקונסול הכללי הפולני ד"ר רוזמרין וברית יוצאי פולין בארץ ישראל. המשחקים עוררו עניין עצום ומשכו אלפי צופים, בהם חיילים רבים שחנו באזור.

אחד המשחקים המסקרנים היה המפגש בין נבחרת תל אביב לנבחרת הצבא הפולני באצטדיון המכבייה על גדות שפך הירקון. בשבת, ה-26 בספטמבר 1942, מילאו מעל ל-12 אלף חובבי כדורגל את היציעים ואלפי חיילים בריטים תפסו מקומות על גגות המבנים סביב האצטדיון כדי לצפות במשחק.

הדרמה הגדולה התרחשה כמה שעות לפני שריקת הפתיחה. בפרסומים שהוציאה ההתאחדות טרם המשחק, נכללו בהרכב נבחרת ישראל שחקנים של הפועל תל אביב ובית"ר תל אביב לצד אנשי מכבי תל אביב. עם זאת, האוהדים שנכנסו בשערי המגרש קיבלו את ההרכב של מכבי תל אביב שהודפס עוד ביום שישי, הרכב שלא היה דומה לזה שעלה על הדשא.

מאות כרוזים הופצו על ידי בית"ר תל אביב והפועל תל אביב באצטדיון ובהם נומקה סיבת הפרישה של שחקני הקבוצות הללו. בית"ר תל אביב נימקה את היעדרותם של בנימין מזרחי, לוניה דבורין, לייזר שפיגל וארנסט וינברגר בכך שממסד הכדורגל לא הכיר בתעודות השחרור שלהם מהצבא ועל כן הם לא הורשו  להשתתף במשחקי הקבוצה. בהפועל תל אביב נימקו את אי שיתופם של איזיק צ'צ'יק, אברהם נודלמן ובוצ'קה פלמן כמחאה נגד הקבוצה הפולנית שסירבה לקיים משחק מול קבוצתם.

בשל האילוצים האמורים הוזעקו שחקנים מהפועל רמת גן ומכבי פתח תקווה, ואת המשחק שניהל השופט יוסף לויכטר פתחה נבחרת תל אביב בהרכב הבא: ישראל גורל, שלום שלומזון, יעקב מכליס, אפרים בוכבינדר, אלי פוקס, ברייטפלד, נפתלי שוואלב, הלפרט, פרי נויפלד, מנחם צימט והרצל פריצנר.

 

גלצקי מוביל את שחקני נבחרת פולין, בעליה למגרש המכביה

הקפטן הפולני, גלצקי, היה דמות נערצת על חובבי הכדורגל.  גלצקי שותף באליפות העולם 1938 בצרפת במשחק המפורסם בו נוצחה קבוצתו על ידי נבחרת ברזיל בתוצאה 5-6, והוא שמר על הכוכב הברזילאי, סילבה ליאונידס, שכונה "היהלום השחור" ונחשב למי שהמציא את בעיטת המספרת. לצד גלצקי, ששיחק לפני המלחמה בקבוצת ל.ק.ס, היו לנבחרת צבא פולין שחקנים מפורסמים נוספים כמו נוביצקי מפוזנן, פיליפסקי מקרקוב, בורובסקי מלבוב ואחרים. שיטת המשחק של הפולנים נקראה באותם ימים "השיטה  הווינאית", שכן רוב מאמני הכדורגל של פולין הגיעו מאוסטריה. השיטה הווינאית היתה מוכרת היטב לשחקנים מתל אביב מאחר שגם מאמניהם היו יוצאי קבוצת הפאר היהודית-אוסטרית - הכח וינה.

המחצית הראשונה הסתיימה ללא שערים, הרבה בזכות יכולת גבוהה של השוערים. המחצית השנייה הייתה מלהיבה והבליטה את השחקן המצטיין במגרש, פרי נויפלד ממכבי תל אביב. בדקה ה-55 חלף נויפלד בסללום מרשים על פני ארבעה מגנים פולנים ובעט לרשת העליונה, 0-1.  בהמשך, תוך שבע דקות, הבקיע נויפלד שני שערים נוספים וקבע 0-3. עד הסיום הספיקו השחקנים הפולנים רק לצמק משערים של בורובסקי ו-ולושין, שקבעו את תוצאת המשחק. 2-3 לנבחרת תל אביב. לאחר המשחק יצאו שחקני שתי הקבוצות לשדרות רוטשילד 27 בתל אביב, שם נערכה מסיבת קבלת פנים של מועדון יוצאי פולין. 

אחד הסיפורים המעניינים קשור לפרי נויפלד, כוכב ה משחק. נויפלד שיחק בנעוריו בנבחרת הנוער של הונגריה וב-1933 הפך למקצוען בקבוצת אלכסנדריה המצרית. בעת ביקור נבחרת ארץ ישראל בקהיר ב-1934, נפגש נויפלד עם כמה משחקני ישראל שהכירו אותו עוד בהונגריה והם הזמינו אותו לבקר בתל אביב. בשלהי 1935, בדרכו לחתום בקבוצת הומנטמן הלבנונית, עגנה האנייה בה הפליג בנמל יפו. נויפלד ירד לחוף וביקר את חבריו כפי שהבטיח להם אז באלכסנדריה. בפגישה בבית קפה בתל אביב שכנעו אותו לחתום במכבי תל אביב. לימים הוא התגייר, נשא אישה והקים משפחה בישראל. עד היום נחשב נויפלד לאחד החלוצים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי.