עמוד הביתתפריט ראשימגזין

ייסודה של מכבי פתח תקווה

24.1.2011 13:25
ייסודה של מכבי פתח תקווה

בשנת 1912 בכנס יסוד הסתדרות מכבי בארץ ישראל,  אבשלום גיסין ובנימין סלור ייסדו את אגודת הספורט מכבי פתח תקווה כממשיכת דרכה של אגודת נוער 'התחייה'

אשר גולדברג

בין השנים 1889-1905 הוקמו באירופה אגודות ספורט יהודיות, כשהבולטות מביניהם היו מכבי ברלין ומכבי קושטא (איסטנבול). הקמת האגודות הובילה לייסוד אגודת המתעמלים "ראשון לציון" בנווה צדק בשנת 1906, אגודה שלימים הפכה למכבי תל אביב.

גל העלייה של יהודים לארץ הביא עמו את תרבות הספורט לישראל. צעירים וצעירות בירושלים, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, עקרון, זיכרון יעקב, נס ציונה, גדרה ובאר טוביה החלו לעסוק בספורט באופן מאורגן.

במושבה פתח תקווה התארגנו הצעירים והקימו אגודת נוער בשם 'התחייה', שבין חבריה בלטו בנימין סלור, אבשלום גיסין, גד מכנס, פרלין, גינזבורג, קלר, דנקנר, סנדרוב ויעקב קרול, שבחצר משפחתו התאמנה הקבוצה. הניסיון להמשכיות כשל תחת השלטון הטורקי בארץ ישראל ובהיעדר גוף ספורטיבי מרכזי.

אגודת הספורט מתל אביב שלחה לפתח תקווה מדריכים ומאמנים כמו יהושע חסין וצבי אורלוב נשרי. בסוף שנת 1911 נשלח שרגא נפחה לעזור בארגון, כאשר לצידו שימש בנימין סלור כמורה לספורט.

בספטמבר 1912, הוחלט על יסוד הסתדרות מכבי בארץ ישראל. באסיפת היסוד, שנערכה ביפו, בלט בדבריו נציג פתח תקווה הצעיר - אבשלום גיסין. באסיפה, שהתקיימה באולם הספורט בגימנסיה הרצליה, נכחו 33 צירים מעשרה ישובים, שחתמו על הצטרפות למכבי ארץ ישראל. בנוכחות נציגי מכבי קושטא ולנוכח תמונותיהם של בנימין זאב הרצל ומקס נורדוי, חתמו אבשלום גיסין ובנימין סלור על מסמך הקמת מכבי פתח תקווה. כעבור מספר שבועות נחתם המסמך רשמית באיסטנבול ובמשרדי השלטון ביפו.

בסוף שנת 1912 הייתה למכבי פתח תקווה קבוצת כדורגל ששיחקה בסמוך ל'גורן' בעין גנים. משחקיה נגד מכבי ת"א, גימנסיה הרצליה וקבוצה מעג'מי יפו, משכו את אנשי המושבה אל מגרש הכדורגל הסמוך לשכונת מחנה יהודה, שם התקיימו המשחקים.

בשנת 1913 מנו ספורטאי מכבי פתח תקווה 108 חברים, שהודרכו על ידי מדריך נודד בשם ארנסט הרמן, ועל ידי בנימין סלור ואבשלום גיסין. בסוף 1913 הפליג סלור להשתלמות מורי ספורט בקופנהגן שבדנמרק ולא שב לארץ ישראל. את הפיקוד על מכבי פתח תקווה נטל גיסין, שנמנה גם בין שחקני קבוצת הכדורגל.

איכרי המושבה, שהרבו לארח את כדורגלני ומתעמלי מכבי תל אביב בבתיהם, נהנו ממופעי התעמלות ומשחקי כדורגל במושבה. אחד מהשחקנים, ששמו יצא למרחקים, היה השחקן המצטיין אברהם שדרוביצקי, שלמד רפואה באוניברסיטה האמריקאית בבירות שבלבנון.

מלחמת העולם הראשונה בה נלחמה טורקיה נגד בנות הברית, הביאה לגיוסם של רבים מפעילי מכבי פתח תקווה לצבא הסולטן. גיסין היה בין היוצאים לאיסטנבול, שם קיבל דרגת קצונה. הספורט במכבי בפתח תקווה שותק עד לסיום המלחמה בשנת 1918 וכיבוש ארץ ישראל על ידי האנגלים.

אבשלום גיסין

אבשלום גיסין נולד בפתח תקווה למשה ואסתר בראשית שנת 1896. הוא החל את לימודיו בראשון לציון והמשיך את לימודיו בפתח תקווה. עוד בבית הספר פיק"א הנהיג את חבריו במאבק לשינוי השפה בה יתנהלו הלימודים. הם דרשו כי הלימודים יהיו בעברית בנוסף לשפה הצרפתית. גיסין סיים את לימודיו בגימנסיה העברית הרצליה והפך לפעיל ומוביל באגודת מכבי פתח תקווה. בשנת 1914 התגייס לצבא הטורקי ולמד מדעים צבאיים באקדמיה הגרמנית באיסטנבול, שם קיבל את דרגות הקצונה. גיסין נשאר בצבא הטורקי והיה מורה באקדמיה הצבאית בדמשק ובאיסטנבול.

בתום המלחמה שב לפתח תקווה וארגן מחדש את קבוצת הכדורגל, בשורותיה גם שיחק. במקביל, ייסד גיסין את אגודת "הצופים" במושבה. גיסין ארגן ואימן את צעירי המושבה לקראת עימות אפשרי עם הערבים. בנוסף, הוא מונה לסגנו של השומר האגדי, אברהם שפירא.

בשנת 1921 התנפלו ערביי האזור על פתח תקווה. גיסין נפרד מבני משפחתו באמירה: "את ראשי אתן ואל המושבה לא יכנסו להתעלל בנו". הוא ארגן יחידת פרשים ויצא לבלום את ההסתערות. גיסין נפל בקרב ביחד עם ארבעה מחבריו. האנגלים, שהבינו שההתקפה יצאה מכלל שליטה, שלחו מטוס שהדף  את הבוזזים. מכבי פתח תקווה החליטה להוסיף לשמה את שמו של אבשלום כדי להנציח את שמו של מייסד האגודה. בשנת 1946 הוסב שמו של הרחוב שסבב את המושבה מצדה המערבי לרחוב אבשלום גיסין.

בנימין סלור

בנימין סלור נולד בפתח תקווה בשנת 1892, וכמו רבים אחרים למד בבית הספר פיק"א במושבה - בית הספר הראשון שהוקם בארץ. לאחר מכן, למד בסמינר למורים בירושלים. סלור שירת בצבא הסולטן בתפקידי מטה בארץ ישראל. בשנת 1913 יצא עם קבוצת מורים מארץ ישראל ללימודים באקדמית הספורט בקופנהגן שבדנמרק. פרוץ המלחמה הגדולה גרם לכך שסלור לא שב לפתח תקווה. הוא מילא שורה של תפקידים ציבוריים וציוניים בדנמרק, ולא ברור מדוע לא חידש את הקשר הידידותי עם חבריו באם המושבות. בנימין סלור הלך לעולמו בשיבה טובה בשנת 1984בקופנהאגן בהיותו בן 92.